הסכם ממון – חוק יחסי ממון בין בני זוג נכנס לתוקף בשנת 1974. עד אז חלה על זוגות נשואים "הלכת השיתוף".
הלכת השיתוף, שהינה יציר הפסיקה, קובעת כי היחסים בין בני זוג הינם שוויוניים וכי רישום נכסים ע"ש אחד מבני הזוג, כמו דירה בטאבו או רכב, אינו קובע כי אותו רכוש הינו רכושו של אותו בן זוג בלבד, וכי במקרה של פרידה או גירושין, החלוקה בין בני הזוג תהיה שווה בשווה.
החל מחודש ינואר 1974 נכנס לתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולפיו חל הסדר "איזון משאבים" על זוגות שנישאו לאחר כניסתו של החוק לתוקף.
הסדר זה קובע כי במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, מבוצע הסדר איזון משאבים, קרי, כל בן זוג מקבל חלק שווה מהרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין (למעט "נכסים חיצוניים" שהינם בדר"כ ירושה שקיבל אחד מבני הזוג או רכוש שהביא אחד מבני הזוג טרם חיי הנישואין, ואולם גם זהו אינו סף פסוק, ניתן במקרים מסוימים להוכיח כוונת שיתוף כך שגם על אותם "נכסים חיצוניים" יחול הסדר איזון משאבים).
בעבר, ניתן היה לממש את הסדר איזון המשאבים רק במקרה של גירושין או מוות, אולם, בעקבות תיקון החוק, ניתן לאזן כיום את הרכוש בין הצדדים עוד בטרם פקיעת הנישואין.
חשוב לציין כי חוק יחסי ממון חל רק על זוגות נשואים ועל העתידים להינשא ולא על ידועים בציבור.
מהו הסכם ממון :
הסכם ממון הינו הסכם הנחתם בין בני זוג, גם אם הם לא נשואים ורק חיים יחדיו ובו נקבע הסדר בענייני הממון והרכוש העתידים ביניהם, בהתאם למוסכם על שניהם ולפי בחירתם. בהסכם ממון ניתן להסדיר גם את ענייני משמורת הילדים, את נושא המזונות וכאמור את נושא ההתחייבות למענה חיובי לדרישת גט, במידת הצורך. (ואז הוא גם יקרא הסכם לכבוד הדדי).
במקרה של פרידה בדרך כלל מתעוררות בעיות בנושא חלוקת הרכוש והכספים ולשם כך נועד ההסכם ולכן מדובר במסמך הצופה פני עתיד וניתן לממשו במצב של פרידה, פקיעת נישואין או מוות. הסכם ממון בדרך כלל ייחתם בתחילת דרכם של בני הזוג, כאשר הם בתקופה טובה של זוגיותם ומתקשרים באופן חיובי תוך יכולת לגבש דעה אחידה והסכמה על סעיפי ההסכם.
הסכם ממון זהו כלי אשר נועד להגן על שני בני הזוג ולהסדיר את ממונם ורכושם במסגרת משפטית ראויה, הוגנת ומאוזנת ובשל כך כל צד יוצא נשכר, ויכול לחיות במודע שלא יהיו הפתעות בנושא הממון בעת פרידה.
אישור הסכם ממון
הסכם ממון יאושר ע"י ביהמ"ש או ביה"ד הרבני.
הצדדים יתייצבו יחד לדיון בפני ערכאה השיפוטית הרלוונטית והשופט או הדיין יאשרו את ההסכם ויתנו לו תוקף של פס"ד.
לאחר שניתן להסכם תוקף של פסק דין, ניתן לאוכפו במידת הצורך במסגרת הוצאה לפועל וביהמ"ש לענייני משפחה.
